שני עולמות של טיפוח רגלים: אסטטיקה ופודולוגיה

פדיקור פודולוגיה היא התמחות פרא-רפואית, היא לא עוסקת על ידי רופאים, אלא על ידי מומחים לכף הרגל שיש להם גם ידע רפואי וגם כישורים מעשיים. לרופאים יש ידע נרחב הרבה יותר, אבל רחוק מלהיות מספיק מיומנויות פרקטיות וידידות יד.

מטרת טיפול

 ההבדל המהותי בין פדיקור אסטתי ופדיקור פודולוגי(טיפולי) /טיפול פודולוגי טמון במטרת העבודה.

 מטרת פדיקור אסתטי היא לקשט את כף הרגל וציפורניים.  כאן, קודם כל, חשוב מהמה שנראה לעין ולא מדובר על שיפור או תיקון.  להסתיר פגם שייך גם  לקטגוריה זו (למשל הרחבה של ציפורן מלאכותית על פני פטרת ציפורניים, דבר שכיח למדי בפדיקור אסתטי).

 מטרת פדיקור פודולוגי היא לזהות בעיות בכף הרגל, להעלים את הסימפטומים שלהן ובמידת האפשר את הגורמים להן.  לפעמים באמצע העבודה זה יכול להשפיע באופן זמני על מראה כף

הרגל וציפורניים לא אסטתי (לדוגמה, חבישת סד, ניקוי ציפורן פטרייתית, חבישת אורתוזיס, חבישה סגורה וכו’).

 חיסול הבעיות במסגרת פדיקור  פודולוגי מביא פעמים רבות לשיפור חזותי במראה כף הרגל, אפשר לומר, ליופי שלה.  אבל בפודולוגיה זו לא המשימה העיקרית, אלא תופעת לוואי נעימה. טיפול  פודולוגי מכוון לשיקום תפקוד ובריאות כף הרגל, מה שמביא למראה טוב יותר.  באופן אידיאלי, התוצאה של טיפול פודולוגי  החזרת כף הרגל למצבה הטבעי.

פדיקור אסתטי, ככלל, מנסה לא לשחזר את הטבע, אלא לחדד, לקשת אותו.  לק או לק ג’ל, מדבקות ועוד זה לא משהו טבעי.  הטבע מעולם לא יצר ציפורניים מעוצבות, לרגל הצעירה והבריאה ביותר אין ציפורניים צבעוניות.  

 לפי כך, הפודולוג מכיר בעליונות הטבע ופועל להחזיר לפחות חלקית את מה שבנה הטבע למצבו המקורי.  מאסטר הפדיקור האסתטי פועל מתוך

הנחה שהטבע אינו מספיק טוב ו”משפר” אותו לפי שיקול דעתו.

מערכת יחסים עם רפואה

למומחים של פדיקור פודולוגי ואסתטי יש יחסים שונים לחלוטין עם רופאים. רופאים ופודולוגים – חברים באותו צוות.  יש להם מטרה משותפת, אבל הזדמנויות ופתרונות שונים.  לכן, הפודולוגיה מקדמת שיתוף פעולה בין-תחומי – עבודה משותפת של רופאים ופודולוגים, בה כל אחד מבצע בצורה מיטבית את חלקו בעבודה, משלים את השני.רופאים ומאסטרים של פדיקור אסתטי הם אנטגוניסטים.  במקרה הטוב, פשוט אין להם שום דבר במשותף.  ובמקרה הגרוע, הרופאים, במקרים מסוימים, ממליצים בחום לחולים להימנע מפדיקור.  תעשיית הפדיקור נותנת לכך אלפי סיבות: לעתים קרובות היא מתעלמת מגבולות כשירותה, מטפלת בבעיות מסוכנות ללא ידע מתאים, וגם אינה מקפידה על היגיינה.

"הפנים" של המקצוע

הפנים” של המקצוע שונים ישנם הרבה סימנים חיצוניים שבאמצעותם ניתן להבחין בפדיקור קוסמטי ופודולוגי ואשר נראים במבט ראשון. 

חדר פדיקור אסתטי, כמו כל הסלון, מעוצב.  זה צריך לייצר רושם של שפע, עושר ויוקרה, לשם כך משתמשים בכל מיני קישוטים.חדר פודולוגיה חסר תפאורה, שעליה יכול להצטבר אבק  והרושם החשוב ביותר שהוא משאיר הוא תחושת הטוהר.  במילה אחת, המינימליזם שולט כאן.בפדיקור אסתטי, המאסטר עצמו מסמל את העבודה המוצלחת של סלון היופי: אחיד נשי אלגנטי (אם המאסטר הוא אישה), איפור , תסרוקת מרהיבה, תכשיטים, כולל על הידיים.  ציפורניים ארוכות מוגבהות משמשות גם ככלי מכירה – זו דוגמה טובה לעבודתו של המאסטר.  מומחה כזה, כמובן, עושה גם מניקור וגם פדיקור, שכן באסתטיקה דיסציפלינות אלו דומות.

הפודולוג בהופעתו מקפיד על אתיקה רפואית: בעבודה זה לא משנה גיל, מין, אופי, מעמד חברתי.  הפודולוגיה היא ניטרלית מכל הבחינות, היא פועלת באופן שווה עם כולם, ללא קשר למעמד: עם צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, עשירים ועניים, משפיעים וחסרי הגנה. פודולוג אלגנטי מאוד, במראה עשיר, צעקני, לא נותן ערך מוסף לעסק.  להיפך, הוא מכפיש את חדר שלו, עושה מבטאים כוזבים ושולח אותות מיותרים.  הרי החולה חייב לסמוך על חולה הרגל, שהוא נבוך.

 הפודולוג לא עושה מניקור, למרות שהוא כנראה יכול.  הוא חייב לדעת ולהיות בעל כל כך הרבה מיומנות ששימוש מזמנו, הידע, הציוד וההזדמנויות שלו למניקור אינו יעיל במיוחד.